פסק-דין בתיק ת"א 45065-07-10

תמצית טענות הצדדים

3. התובעת טוענת, כי הנתבע הינו מסיג גבול ומחזיק במקרקעין ללא היתר. לטענתה, הנתבע הסיג את גבולה ופלש למקרקעין עת הקים בהם קיוסק קבוע מבלי שקיבל היתר ממנה או מי מטעמה. לאחר שהתגלה לה דבר הסגת הגבול, פנתה לנתבע, בכתב ביום 4.1.09, בדרישה, כי יסלק ידו מהמקרקעין. בהמשך שלח לה הנתבע מכתב ממנו עולה בבירור, כי הוא לא פנה אליה ולא קיבל הסכמתה לשימושו במקרקעין. במכתבו טוען הנתבע, כי אישורים אשר ניתנו לו על ידי רשות שמורות הטבע והמועצה האזורית גולן ניתנו תוך התעלמות מוחלטת ממנה. התובעת טוענת, כי ביום 1.9.09 פנה אליה בא כוח הנתבע וטען, כי הנתבע קיבל מהתובעת רשות להחזיק ולהפעיל קיוסק במקרקעין. טענה אשר עומדת בסתירה לאמור במכתבו של הנתבע.

4. התובעת טוענת, כי על אף התראותיה, הנתבע לא פינה את המקרקעין והוא ממשיך להסיג את גבולה. התובעת עותרת, כי בית המשפט יורה לנתבע לסלק ידו מהמקרקעין ולפנות מהם מחוברים ו/או מיטלטלין. כן עותרת, לצו מניעה קבוע אשר יורה לנתבע להימנע מלהיכנס למקרקעין ו/או לעשות בהם שימוש ו/או כל פעולה אחרת. בנוסף עתרה, כי יינתן לה היתר לפיצול סעדים כך שיהיה בידה להגיש תביעה כספית לדמי שימוש ראויים.

5. הנתבע מכחיש את הטענה לפיה המקרקעין הינם שמורת טבע מוכרזת. לטענתו, הוא הפעיל במקום עסק במשך שנים והונפק לו רישיון כדין. הנתבע טוען, כי התובעת הייתה מודעת לשימוש אשר עשה במקרקעין והתנהגותה מלמדת על הסכמתה לשימוש האמור. לטענתו, הוא הסתמך על הרשות אשר ניתנה לו ובעקבות הסתמכותו שינה מצבו לרעה תוך שהשקיע בפיתוח העסק ובהחזקת המקרקעין.

6. הנתבע טוען, כי הוא מעולם לא נדרש לסלק ידו מהמקרקעין. לטענתו, התובעת ידעה שהוא מחזיק במקרקעין והסכימה לכך ואין לקבל טענתה לפיה גילתה שהוא מחזיק במקרקעין. הנתבע טוען עוד, כי אין ממש בטענה לפיה הוא הודה שהוא פלש למקרקעין או שהוא מחזיק בהם שלא בזכות ואין ממש בטענה לפיה הוא מסיג גבול.

הראיות

7. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יובל כהן (להלן: "כהן")- המשמש כמפקח מטעם מנהל מקרקעי ישראל במקרקעין נשוא התובענה. מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע. הנתבע וכהן נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

8. אין מחלוקת, כי התובעת הינה בעלת המקרקעין נשוא התובענה. בנוסף, אין מחלוקת, כי הנתבע עושה שימוש במקרקעין וכי הוא הקים עליהם קיוסק. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לשאלה האם יש לנתבע היתר לעשות את השימוש אשר הוא עושה במקרקעין ובאשר לזכות התובעת לפנות את הנתבע מהמקרקעין נשוא התובענה.

9. חוק המקרקעין תשכ"ט- 1969 קובע, כי ניתן לרכוש חמש זכויות במקרקעין: בעלות, שכירות, משכנתא, זיקת הנאה וזכות קדימה. עוד קובע החוק, כי כל עסקה במקרקעין טעונה רישום (סעיף 7 לחוק). מנסח טאבו אשר צורף לכתב התביעה עולה, כי התובעת הינה בעלת המקרקעין וכי אין לנתבע זכות קניינית במקרקעין נשוא התובענה.

10. במסגרת כתב הגנתו ובתצהיר מטעמו טען הנתבע, כי הוא מחזיק במקרקעין במשך שנים בידיעת התובעת ובהסכמתה על דרך של התנהגות. אדם אשר אינו בעל זכות קניינית במקרקעין אולם הוא מחזיק בהם בפועל במשך שנים רבות, בהסכמת בעלי המקרקעין, הינו בר רשות. בעל מקרקעין יכול ליתן לאדם רישיון לעשות שימוש במקרקעין. מתן רישיון כאמור יכול להיעשות במפורש או מכללא.

11. הנתבע לא טען ובוודאי שלא הוכיח, כי התובעת נתנה לו היתר מפורש לעשות שימוש במקרקעין נשוא התובענה או, כי נכרת בינו לבין התובעת הסכם באשר לשימוש אשר הוא עושה במקרקעין. במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע, כי התובעת ידעה שהוא מחזיק במקרקעין והסכימה לכך, על דרך של התנהגות.

12. הנה כי כן, במסגרת כתב הגנתו טען הנתבע, כי התובעת ידעה שהוא מחזיק במקרקעין, הסכימה לכך ולא דרשה, כי יסלק ידו מהם. הנתבע טען, כי אין ממש בטענת התובעת המופיעה בכתב התביעה ולפיה בתחילת 2009 נודע למפקח מטעם התובעת שהנתבע מסיג את גבולה של התובעת. כאמור, הנתבע לא טען, כי ניתן לו היתר מפורש על ידי התובעת לעשות שימוש במקרקעין. טענתו, הינה, כי התובעת הייתה מודעת לשימוש, כי היא הסכימה לו ולא עשתה דבר בכדי לפנותו.

13. טענתו של הנתבע הינה למעשה, כי ניתנה לו הסכמה מכללא לעשות שימוש במקרקעין. אין מחלוקת, כי צד יכול לקבל רשות לעשות שימוש במקרקעין על פי הסכם מפורש או על פי הסכם מכללא.

14. בע"א 242/72 אליהו חדד נ' רסקו בע"מ פ"ד כח(2), 535 נקבע, כי מתן רשות לשימוש במקרקעין אינו חייב להיעשות במילים מפורשות. בפסק הדין האמור צוין, כי הרשות יכולה להינתן על ידי הודאה בשתיקה, אשר מעידה על השלמתו של בעל המקרקעין עם המעשה.

15. הסכמה מכללא הינה הסכמה המשתמעת מהתנהגות בעל המקרקעין. מקום בו הזכות לעשות שימוש במקרקעין לא עוגנה בחוזה ניתן ללמוד על קיומה מהתנהגות בעל המקרקעין ומכך שלא הביע מחאה באשר לשימוש שנעשה במקרקעין בבעלותו. משך הזמן בו נעשה שימוש במקרקעין ואשר במהלכו לא הביע בעל המקרקעין התנגדותו לשימוש יש בו בכדי ללמד על הסכמתו לשימוש (ראה לעניין זה (ע"א 32/77 אליאסף טבולצקי נ' בית הכנסת ובית מדרש חסידים, פד"י לא (3) 210 ונ' זלצמן " רישיון במקרקעין", הפרקליט מ"ה, 57).